החורף האחרון שלה

בדרך לירושלים
הן התפרצו לקראתי
עליזות
כנערות מקהלה
בחולצה לבנבנה
צאוורון מעוגל
וחצאית רחבה
מונפת אל על

שקדיות

הזכירו לי
את אמא שלי
את החורף
האחרון שלה
את החיים
האחרים שלי
הלבן הזה
החיוך ההוא
עטף אותי
בתכריך צבעוני
של געגועים עזים
שכבות שכבות
טלאים של כאב
נשימות חתוכות
ואנחה אחת
עמוקה
פורמת הכל
מבלי דעת
מגיחה החוצה
בעיניים פעורות
ללא הגה
החיוך ההוא
הכאב הזה


מה נשתנה



她最後的冬日

在去耶路撒冷的路上
杏樹
歡喜相迎幸福的笑容
彷彿身著白襯衣的女子合唱團
任衣領和裙裾在空中飛舞
杏樹
讓我想起母親
最後的冬日
讓我想起我的生命
我的另一生
那樣的白
那樣的笑容
像一個彩色的擁抱
緊擁著我

浸染著深切的思念
思念那個早已不在此地的人
一層層的苦痛
彷彿截斷了我的呼吸

悲嘆深長
從心底出發
彷彿開啓了所有
睜開雙眼
默而無言

那微笑
那痛楚
一如曩昔